לפני שנתיים בערך, כתבתי את הפוסט הזה, על אורי שילה, אז היא הייתה מאיירת בתחילת דרכה.
היום, ממרומי גיל שמונה וחצי היא כבר ממש מקצועית, היא גם אוהבת לכתוב סיפורים, שירים, מתכונים וקטעי מידע ומאוד אוהבת לשיר לרקוד וליצור.
אורי, כך נדמה לה, התחילה לצייר מגיל 3. את רוב הציורים שלה היא לא מציירת למישהו מסוים. אבל לפעמים היא מציירת לכבוד ימי הולדת של ילדים ציורים ב"סגנון חמוד" כלשונה," לרוב נסיכה או ילדה חמודה או פיה ולידן ברכה". ה"סגנון החמוד" הוא אחד משני סוגי סגנונות עליהם חולשת אורי, השני הוא "אמיתי, האמיתי, מציאותי והחמוד הוא כמו בובה חמוד נורא"
"יותר קל לי לצייר פרטים יומיומיים, מחיי היום יום. דווקא כשאלו אירועים יום יומיים יש לי יותר פריטים לצייר. לפעמים אני מקבלת רעיון ממשהו שראיתי ולפעמים הרעיון פשוט צומח מהראש. אני קודם כל מתחיל בדמות אחת והכל מתחיל לצמוח מסביבה, כמו אוטו שמתחיל לנסוע וממשיך הלאה."
אורי אוהבת בעיקר לאייר בעפרון רישום, "אני לא אוהבת לצבוע. אני מאד אוהבת לעבוד עם פחם ועפרונות צבעוניים אם יש צורך בצביעה".
היא מקבלת השראה מציירים "כמו מונה שמצייר את הטבע, ליאונרדו דה וינצ'י שהוא אומן גדול עם השראה, וגם את בוטיצ'לי שיש לו ציורים מקסימים. אני אוהבת את פרידה קאלו כי הציורים שלה מעניינים אבל לפעמים מכאיבים כי היא מתעסקת בעצב, בשלילי."
שאלתי את אורי היכן היא רואה את עצמה בעוד 20 שנים והיא ענתה שהיא ודאי תהיה סופרת ומאיירת צעירה.
אני חושבת שהיא כזו כבר עכשיו, וטעימה מעבודותיה המקסימות יכולות להעיד על כך:




0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה